הנשיאה נילי ארד
פתח דבר
המערערת נפצעה ביום 9.8.2001 בפיגוע תופת במסעדת סבארו בירושלים והוכרה כ"נפגעת איבה" לפי סעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל - 1970. תביעה שהגישה ל"תגמול נצרך" מכוח החוק, נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל החלטתו הגישה תביעתה לבית הדין האזורי לעבודה, וערעורה לפנינו.
במהלך הדיון בערעור הסכימו הצדדים על החזרת הדיון בתביעתה של המערערת לדיון מחדש בוועדת הרשות העליונה, במוסד לביטוח לאומי. בכך הסתיים ערעורה לגופו.
עם זאת, נוסיף ונידרש בהליך זה, למחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בשאלה למי הסמכות להכריע בתביעה לתגמול נצרך. האם לפקיד התביעות - כטענת המערערת, או לוועדת הרשות העליונה, כעמדת המוסד אשר התקבלה בפסק דינו של בית הדין האזורי מושא ערעור זה.
בהכרעתנו במחלוקת, נעמוד על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לעניין, לרבות נוהל המוסד "לעניין תגמול נצרך של אגף נפגעי פעולות איבה". על רקע זה, נידרש לבחינת חוקיות הוראות הנוהל ותקפותן בכלל, ובפרט - לקביעת מיהותו של הגוף המוסמך לקבל החלטה סופית בתביעה לתגמול נצרך. בהתאם ייקבע מתחם הביקורת השיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטת המוסד לביטוח לאומי בבחינת תביעה לתגמול נצרך והכרעה בה.
קודם שנבוא לגופם של דברים, יוער, כי נוכח פרישתו של הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר, אשר ישב בדין בערעור זה, הוחלף הרכב המותב באופן שבמקום הנשיא אדלר ישב בדין סגן הנשיאה השופט יגאל פליטמן. בהעדר התנגדות הצדדים ניתן פסק הדין על סמך כלל החומר שבתיק.
זכאותו של נפגע פעולת איבה לתגמולים
2. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל - 1970 (להלן:
חוק התגמולים) "בא לסייע למי שיקיריהם נפגעו בפעולות כאלה" באופן שנפגע אשר נגרמה לו נכות כתוצאה מפגיעת איבה ונקבעה לו דרגת נכות, או בני משפחתו של מי שפגיעת איבה גרמה למותו, יהיו זכאים לתגמול .
תנאי מוקדם לאישור זכאותו של נפגע לתגמולים הוא הכרה בפגיעה שארעה לו כ"פגיעת איבה". סעיף 2 לחוק התגמולים מקים חזקה שבדין לפיה "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת" . ההכרה באירוע הפגיעה "כפגיעת איבה" לפי סעיף 1 לחוק התגמולים, כמו גם ההכרה בקשר הסיבתי שבפגיעה בגופו או בנפשו של הנפגע "עקב פגיעת איבה" מצויים בסמכותה של
"רשות מאשרת" כמשמעותה בחוק. על החלטתה של הרשות המאשרת ניתן לערורלפני ועדת עררים .
3. תביעתו של נפגע איבה לתגמול מוגשת למוסד לביטוח לאומי (להלן גם:
המוסד).
התנאים המוקדמים לאישור זכאותו של נפגע לתגמולים במסגרת תביעתו למוסד, הם הכרת הרשות המאשרת בפגיעה שארעה לו כ"פגיעת איבה" כמשמעותו בחוק התגמולים; והכרת המוסד במבוטח כ"נפגע" כמשמעותו בחוק התגמולים . בהתקיים תנאים אלה
תיקבע
לנפגע דרגת נכות על ידי רופא או ועדה רפואית "שנתמנו לעניין סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי" . לאמור, רופא או ועדה רפואית שנתמנו לקביעת דרגת נכות לנפגע עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי. קביעת דרגת הנכות תיעשה לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל - 1969 שהותקנו מתוקף סעיף 10(ב) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום, תשי"ט - 1959) (להלן:
חוק הנכים).
סוגי התגמולים לנפגע פעולות איבה, מכח חוק התגמולים וחוק הנכים
4. נפגע איבה שהפגיעה הותירה בו נכות צמיתה או זמנית, זכאי לתגמולי נכות. התגמולים משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, מכח חוק התגמולים ומכוח חוק הנכים כגמלאות שאינן גבייתיות. לסוגים מסויימים של נפגעי איבה משולמות
תוספות מיוחדות, כגון תוספת תגמול לנכים קשים, ותוספת תגמול למבוטחים מבוגרים . במקרה של מוות כתוצאה מפגיעת איבה, זכאים בני משפחתו של הנפגע לתגמולים . בנוסף, ולפי הוראות חוק הנכים,
זכאים נפגעי איבה לתגמולים מיוחדים שהזכאות להם ורמתם נקבעים על פי שיקולים רפואיים, תעסוקתיים ושיקומיים ובהם: דרגת הנכות, כושר ההשתכרות ופוטנציאל השיקום של הנכה. בין התגמולים המיוחדים הללו, תגמול לנכה מחוסר פרנסה ו
תגמול לנכה נצרך
, מושא דיוננו בערעור זה.
לפקיד התביעות הסמכות המהותית להכרה בזכאות לתגמול נצרך
5. בסעיפים 4 ו- 8 לחוק התגמולים נקבע כי דין "נפגע" פגיעת איבה כדין נכה לפי חוק הנכים וכי הוראות מסוימות מחוק הנכים חלות על נפגע פעולות איבה "בשינויים המחויבים". בחוק הנכים מוענקות ל
קצין התגמולים במשרד הבטחון סמכויות מהותיות רחבות יריעה, בדומה לסמכויותיהן של ועדות ערעור לפי אותו חוק, לרבות סמכויות של ועדת חקירה . במסגרת זו, נתונה
לקצין התגמולים הסמכות הסטטוטורית לאישור תגמול נצרך, והחלטתו היא הקובעת. לענין זה נקבע בחוק הנכים כי "התובע תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין התגמולים" ו"קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר" ויודיע לנכה על החלטתו אם לאשר זכאות לתגמול או לדחותה .
6. בתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי, לתגמולים לנפגעי פעולות איבה ולתגמול נצרך בכלל זה, נקבע בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים כי
"במקום קצין התגמולים האמור בחוק הנכים ובחוק משפחות חיילים יבוא לעניין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 298 לחוק הביטוח". גדר סמכויותיו הסטטוטוריות של פקיד התביעות בנוגע לתביעה לגמלה, נקבע בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי, המורה בס"ק (א) הימנו כך:
"כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן".
בהתאם, תפקידו של פקיד התביעות "לברר את התביעה לגמלה ולהחליט 'אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן' " , לבחון נכונות העובדות ותנאי הזכאות לגמלה לרבות הכנסות המבוטח . סיוג סמכויותיו של פקיד התביעות, אפשרית על דרך החקיקה ב
גריעת סמכויות
מפורשת.
בנוסף על הסמכויות המוקנות לפקיד התביעות בחוק הביטוח הלאומי היקנה לו המחוקק, בסעיף
22(ב) לחוק התגמולים
, את סמכויותיו המהותיות של קצין תגמולים לפי חוק הנכים וחוק משפחות חיילים, "בשינויים המחייבים". מתוקף הוראה זו, ועל בסיס סמכויותיו לפי סעיף 298 לחוק הבטוח הלאומי, בוחן פקיד התביעות את זכאותו של נפגע איבה לתגמולים בעין, לפי הוראות סימן ג' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, לריפוי, החלמה ושיקום ולתגמולים מיוחדים, לרבות תגמול נצרך, והחלטתו בהן היא הקובעת.